(על פי לחן של נערת החיילים מפי יהורם גאון)

תכלת ים וזוהר
חיל קורן מיתחת
סם...
סם מרדים ממעל
מיתמושש באל
שאון וריח טחב
ושיקשוק כנף
מיתבודד בחדר
שוב יפתח אשנב

כחם במכתך לו
שממון כמו ים...
נח!
מתובל החדר בתוגת כזב
ים נרגע באופק
שחף בו חלף
ממרחבי התכלת
לביתו לא שב.

שוב שורקת הרוח
ריח ים מלוח
סם...

קול איושות קינה
נשמע שוב ונירגע
היא עם ים פתוח
טכס עצה
זמן בין ערבים
מתבושש אך בא.