אבא אמא וכל המשפחה
ליאורי יקר שלי , עלם חמודות שלנו
העולם הוא אכזר אם הוא מביא אב להספיד את בנו.
כל העתיד שדמיינתי עבורך ועבורנו התרסק לי יחד עם מסוקך לרסיסים בפנים.
לעולם לא יחזרו החיים למסלולם בלעדיך , חוויתי אובדני יקרים לי בעבר אך זו המכה הכואבת ביותר, פגעו בלבב נפשי ולא יהיה לי שום מזור . כואב ומצר אני שלא הספקתי להיפרד ממך.
מאוד ,מאוד הייתי רוצה לחבק אותך חיבוק אחרון ולנשק אותך לקבל אך רגע קט איתך - אך הדבר נמנע ממני. לאחרונה היינו עסוקים שנינו ומצטער שלא יזמתי שיחות נפש אתך דבר שקראת לו "שיחות איכות" דבר שקיימתי לפעמים איתך.
מי ידע שהמתנה שקבלנו תילקח מאיתנו בפתאומיות כה מוקדמת.
בילדותך ניסיתי להנחות אותך לכוון התעופה ע"י בניית טיסנים ודאונים דבר שהצטיינת בו במיוחד אך החלטת להפסיק כי אין לך מספיק זמן להשקיע בטיסנים וגם בכדורסל ואתה מעדיף כדורסל. כבר אז ראיתי אותך שקול, וברצינות תהומית של ילד קטן נימקת לי את החלטתך ושכנעת אותי שאין מה להתעקש. כן ליאורי שלי ניסית באותה דרך לשכנע אותי כאשר חזרת לצבא-קבע לאחר שנת לימודים בודדת והבטחת לי שתסיים מאוחר יותר.
אך אבא שלך פחדן ופחד לקבל את החלטתך אך כיבדתי אותה, ובסתר ליבי הייתי והמשכתי להיות האב הגאה בך ביותר.
ליאור שלי ,ליוויתי אותך לאורך כל קורס הטייס בדאגה ומתח בכמה רמות יותר מאשר אתה חווית כי ידעתי שאתה הישגי וחששתי מאוד שתפגע באם תודח.
הפכת להיות איש צוות אוויר- כחול אך ראיתי כיצד אתה אוהב ומעריץ את הירוק.
והאמת הכרתי אותך בתור איש שטח מעולה גדלת עם שורשים באדמה אהבת הארץ ונופיה היו מושרשים בך וזה מלא את לבי גאווה .
ובסופו של דבר גם הבנתי ממך שהצבא מצא לך את התפקיד ההולם ביותר והם המסוקים. ספרת לי כיצד אתה נהנה לטוס קרוב לאדמה לראות את הואדיות ההרים והנוף מסביב לנחות בנקודות מעניינות ובכל רגע אפשרי לצלם את הנופים. היית מאתר נקודות מיוחדות מהאוויר ויוזם טיול רגלי לשם לאחר מכן עם חבריך.
לא אשכח כיצד בקור המקפיא של פולין מלאת את בקשתי לבשת מדי טייס חיל-אוויר הישראלי בבית הקברות בקרקוב כדי להשאיר לנו תמונה ליד מצבתה של אחותי/דודתך סונצ`קה שנרצחה ע"י צוררי-ישראל בגיל 7 בכדי לסגור מעגל ולהוכיח לכל העולם שעם ישראל ישרוד לנצח .
זכור לי שקבלתי מכתב הודיה ממשפחה עם ילדים שטיילה בנחל דרגות כיצד שבחה אותך על יוזמתך בעת שסייעת להם והורדת להם את הילדים בעזרת חבלים ולא נטשת אותם עד סיום המסלול.
כן גם אב חבוש כיפה שהתדפק ערב אחד על דלתי מסר לי תשורה עבורך וכן מכתב השמור איתי והייתי רוצה לחלוק אותו עימכם. " ליאור שי יקר
אנו הוריו של .... רואים חובה נעימה להביע מעל גבי שורות מועטות אלה, את תודתנו והערכתנו על פועלך .
בליל שלישי כ"ז בניסן ( 29.04.03 למניינם ) - לילה שלא ישכח, חווינו חוויה קשה שארכה שעות מספר אשר נדמו כנצח , כאשר נקלע בננו לסכנה יחד עם שני חבריו בנחל עפרה הצמוד לבניאס. עד לאותו רגע-בו נתבשרנו בהתרגשות כי הנה בננו נחלץ בס"ד כשהוא בריא ושלם. לא נכחד , כי ניתן היה לייחל אלא לנס - נס שבו מלאכי רחמים ירדו אל המעמקים וידלו משם את בננו ,ואכן הם הגיעו מלאכים בדמות אדם.
אתה וחברך הנכם שלוחים נפלאים- שלוחי הקב"ה וברב תבונה ועוז, חילצתם את בננו יחד עם חבריו מאפלה לאור גדול ועל כך תודתנו הרבה, ומעומק לבנו הערכה. יתן ד` וזכות פעולותיך החשובות להצלת נפשות, שהושוו ע"י חכמינו ז"ל להצלת עולם מלא , אכן תעמוד לך בכל דרכיך.
כה ייתן ד` וכה יוסיף לך כוח עוז ותעצומות בתפקידך המכריע, על שמירת העם והמולדת חזק ואמץ גיבור החייל!"
ואנו גם חיכינו לנס , לא מגיע לכם? אך נוכחנו לדעת שגם מעשים אלו לא עמדו לזכותכם ביום מבחן והאל שהינו מלא רחמים היה ריק מרחמים בארץ ניכר ולא ריחם על ליאורי שלנו וחבריו המלאכים.
אנחנו מחבקים את אנשי הטייסת ומבכים איתם את אובדן חבריהם, ביתנו פתוח בפניהם לכל מטרה ומאורע שימצאו לנכון.
ליאורי אהוב ויקר שלנו, תמרי ונועם שכה אהבת הם חלק בל ייפרד מאיתנו אנחנו נחבק ונתמוך בהם לאורך כל הדרך הקשה הצפויה לנו ואתה מצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים טהורים וגיבורים כזוהר הרקיע המזהירים
אוהבים ומעריצים אותך לנצח
אבא אמא וכל המשפחה
יום שישי 30 יולי 2010
העולם הוא אכזר אם הוא מביא אב להספיד את בנו.
כל העתיד שדמיינתי עבורך ועבורנו התרסק לי יחד עם מסוקך לרסיסים בפנים.
לעולם לא יחזרו החיים למסלולם בלעדיך , חוויתי אובדני יקרים לי בעבר אך זו המכה הכואבת ביותר, פגעו בלבב נפשי ולא יהיה לי שום מזור . כואב ומצר אני שלא הספקתי להיפרד ממך.
מאוד ,מאוד הייתי רוצה לחבק אותך חיבוק אחרון ולנשק אותך לקבל אך רגע קט איתך - אך הדבר נמנע ממני. לאחרונה היינו עסוקים שנינו ומצטער שלא יזמתי שיחות נפש אתך דבר שקראת לו "שיחות איכות" דבר שקיימתי לפעמים איתך.
מי ידע שהמתנה שקבלנו תילקח מאיתנו בפתאומיות כה מוקדמת.
בילדותך ניסיתי להנחות אותך לכוון התעופה ע"י בניית טיסנים ודאונים דבר שהצטיינת בו במיוחד אך החלטת להפסיק כי אין לך מספיק זמן להשקיע בטיסנים וגם בכדורסל ואתה מעדיף כדורסל. כבר אז ראיתי אותך שקול, וברצינות תהומית של ילד קטן נימקת לי את החלטתך ושכנעת אותי שאין מה להתעקש. כן ליאורי שלי ניסית באותה דרך לשכנע אותי כאשר חזרת לצבא-קבע לאחר שנת לימודים בודדת והבטחת לי שתסיים מאוחר יותר.
אך אבא שלך פחדן ופחד לקבל את החלטתך אך כיבדתי אותה, ובסתר ליבי הייתי והמשכתי להיות האב הגאה בך ביותר.
ליאור שלי ,ליוויתי אותך לאורך כל קורס הטייס בדאגה ומתח בכמה רמות יותר מאשר אתה חווית כי ידעתי שאתה הישגי וחששתי מאוד שתפגע באם תודח.
הפכת להיות איש צוות אוויר- כחול אך ראיתי כיצד אתה אוהב ומעריץ את הירוק.
והאמת הכרתי אותך בתור איש שטח מעולה גדלת עם שורשים באדמה אהבת הארץ ונופיה היו מושרשים בך וזה מלא את לבי גאווה .
ובסופו של דבר גם הבנתי ממך שהצבא מצא לך את התפקיד ההולם ביותר והם המסוקים. ספרת לי כיצד אתה נהנה לטוס קרוב לאדמה לראות את הואדיות ההרים והנוף מסביב לנחות בנקודות מעניינות ובכל רגע אפשרי לצלם את הנופים. היית מאתר נקודות מיוחדות מהאוויר ויוזם טיול רגלי לשם לאחר מכן עם חבריך.
לא אשכח כיצד בקור המקפיא של פולין מלאת את בקשתי לבשת מדי טייס חיל-אוויר הישראלי בבית הקברות בקרקוב כדי להשאיר לנו תמונה ליד מצבתה של אחותי/דודתך סונצ`קה שנרצחה ע"י צוררי-ישראל בגיל 7 בכדי לסגור מעגל ולהוכיח לכל העולם שעם ישראל ישרוד לנצח .
זכור לי שקבלתי מכתב הודיה ממשפחה עם ילדים שטיילה בנחל דרגות כיצד שבחה אותך על יוזמתך בעת שסייעת להם והורדת להם את הילדים בעזרת חבלים ולא נטשת אותם עד סיום המסלול.
כן גם אב חבוש כיפה שהתדפק ערב אחד על דלתי מסר לי תשורה עבורך וכן מכתב השמור איתי והייתי רוצה לחלוק אותו עימכם. " ליאור שי יקר
אנו הוריו של .... רואים חובה נעימה להביע מעל גבי שורות מועטות אלה, את תודתנו והערכתנו על פועלך .
בליל שלישי כ"ז בניסן ( 29.04.03 למניינם ) - לילה שלא ישכח, חווינו חוויה קשה שארכה שעות מספר אשר נדמו כנצח , כאשר נקלע בננו לסכנה יחד עם שני חבריו בנחל עפרה הצמוד לבניאס. עד לאותו רגע-בו נתבשרנו בהתרגשות כי הנה בננו נחלץ בס"ד כשהוא בריא ושלם. לא נכחד , כי ניתן היה לייחל אלא לנס - נס שבו מלאכי רחמים ירדו אל המעמקים וידלו משם את בננו ,ואכן הם הגיעו מלאכים בדמות אדם.
אתה וחברך הנכם שלוחים נפלאים- שלוחי הקב"ה וברב תבונה ועוז, חילצתם את בננו יחד עם חבריו מאפלה לאור גדול ועל כך תודתנו הרבה, ומעומק לבנו הערכה. יתן ד` וזכות פעולותיך החשובות להצלת נפשות, שהושוו ע"י חכמינו ז"ל להצלת עולם מלא , אכן תעמוד לך בכל דרכיך.
כה ייתן ד` וכה יוסיף לך כוח עוז ותעצומות בתפקידך המכריע, על שמירת העם והמולדת חזק ואמץ גיבור החייל!"
ואנו גם חיכינו לנס , לא מגיע לכם? אך נוכחנו לדעת שגם מעשים אלו לא עמדו לזכותכם ביום מבחן והאל שהינו מלא רחמים היה ריק מרחמים בארץ ניכר ולא ריחם על ליאורי שלנו וחבריו המלאכים.
אנחנו מחבקים את אנשי הטייסת ומבכים איתם את אובדן חבריהם, ביתנו פתוח בפניהם לכל מטרה ומאורע שימצאו לנכון.
ליאורי אהוב ויקר שלנו, תמרי ונועם שכה אהבת הם חלק בל ייפרד מאיתנו אנחנו נחבק ונתמוך בהם לאורך כל הדרך הקשה הצפויה לנו ואתה מצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים טהורים וגיבורים כזוהר הרקיע המזהירים
אוהבים ומעריצים אותך לנצח
אבא אמא וכל המשפחה
יום שישי 30 יולי 2010