02 אוגוסט 2010

משפחת שי היקרה

זכיתי להיות המורה למתימטיקה של ליאור בכתות י` – י"א בתיכון הדרים . (בי"ב יצאתי לשבתון ואח"כ לכמה שנים להייטק). נוכח ההמונים שהגיעו להלוויה וכפי שצפוי גם בשבעה, אני לא בטוחה שאוכל למצוא את ההזדמנות לומר לכם את הכתוב פה, כך שאני רושמת זאת גם בכתב. לא הכרתי אתכם בזמן הלימודים, שכן הורי תלמיד שהישגיו תמיד 100 – לא מוזמנים למורים המקצועיים בימי ההורים. רבות דובר על ליאור כאדם מצטיין בכל תחום. תלמידים מצטיינים רבים עברו תחת ידי, אך תלמיד כמו ליאור זה נדיר שבנדירים. לא רק חוכמתו הרבה, יכולתו האנליטית המדהימה, השקט ,השלווה, הצניעות, העזרה לאחרים וההישגים הכי גבוהים, אלא גם האנושיות והבגרות שגילה כבר בגיל כה צעיר ב י` -י"א.

זכור לי, לא פעם, בעת הצבת בעיה קשה לכיתה, שהוא התגבר עליה בקלות, איך היה מרים אצבע די נחבאת, כמעט מתנצל על שהצליח היכן שאחרים לא, ומשמיע פתרון חכם ואלגנטי. ליאור לא היה זקוק לי, אחרי שהתגבר בקלילות על החומר שהועבר בכיתה, המשיך בכוחותיו להתקדם בחומר ללא קושי וללא עזרה, ומעולם לא התגאה או הבליט זאת.

נועם הליכותיו, הנימוס והעוצמה שהקרין גרמו לתלמידים ולמורים לאהוב ולהעריץ אותו.

נסעתי איתו למסע לפולין בי"א, הרגישות והעניין שגילה היו מרשימים ובאו לידי ביטוי בצילומים שהוא צילם שם ברגישות כה רבה. למרות שלא ראיתיו ב- 10 השנים האחרונות הוא הטביע בי חותם וזיכרון מאוד חזק שישארו בי לתמיד.
אבדנכם קשה מנשוא, ואני שולחת לכם חיבוק חם ומקווה מכל הלב שתזכו לעוד הרבה נחת ושמחות עם המשפחה המורחבת , ושנועם הקטן ימלא אתכם באושר שייקל על כאבכם.

אתכם בצערכם העמוק
אלינוער אורבך