למשפחת שי היקרה שלום רב,

אנני יודע איך לפתוח מכתב זה ובאילו מילים להשתמש, אך אני יודע שברצוני להעביר אליכם במילים ספורות את תחושותיי בעקבות אובדנו של ליאור.

בכותבי שורות אלו אני נרגש מאוד ומקווה מאוד שאצליח להביע את עצמי בצורה ברורה. את ליאור לא לימדתי במהלך שנות לימודיו בתיכון הדרים, הקשר הראשוני שנוצר בינינו היה במהלך השתתפותו במרוץ שיר בו נטל חלק בכתה י"ב. ליאור בלט בשיעור קומתו, וכמתבונן מהצד זכורים לי שיעורי החינוך הגופני של ליאור, בשיעור חינוך גופני העדיף ליאור לקלוע אל הסל ולשפר את מיומנות הקליעה שלו. בשיעורים הרבים בהם בילה מול הסל ראיתי את אהבתו לכדור ולמשחק, ונראה לי שהעיסוק בענף ספורט זה היווה עבורו עולם ומלואו.

במבחן הגמר בחינוך גופני סיים ליאור בתוצאה מצוינת ויכולתיו הגופניות היו גבוהות במיוחד.

לאחר שסיים את קורס הטייס, ניגש אלי ליאור, ובפניה אמיתית ונעימה אמר לי את הדברים הבאים (אני מתמצת את רוח הדברים): "כתלמיד שהשתתף במרוץ שיר הייתה זו עבורי חוויה בלתי נשכחת. נהניתי האתגר, מהחברה, מהנופים ומהריצה. התחברתי למשפחות השכולות ולמדתי על הנופלים. אבל דבר אחד התפספס!! לא סופר לי איך ארעה התאונה בין שני המסוקים, מה קרה שם באמת? אחרי שהגעתי לטייסת החלטתי לערוך תחקיר משל עצמי. אספתי חומרים (גם כאלה שפורסמו בתקשורת) והכנתי מצגת. החומר אינו מסווג וקיבלתי אישור להציגו. אני מבקש את רשותך להרצות בפני התלמידים על אסון המסוקים".

אם אינני טועה בשנת 2004, בשכבתו של אוהד, הגיע ליאור לראשונה (לכרי-דשא) והרצה בפני התלמידים. התרשמתי מאוד מנועם דיבורו, מצניעותו ומהאופן בו העביר חומר מורכב וכבד לנערים ונערות שחוו יום ארוך ומעייף במיוחד-לפתוח בפניהם צוהר חדש, ולעניין אותם.

מאז כל שנה אני מתאם עם ליאור מועד בו הוא מגיע ומעביר את "משנתו" למאות תלמידים, משתף אותם ומעשיר את ידיעותיהם בנושא ייחודי הלקוח מעולמו שלו.

ליאור הפך חלק ממשפחת מרוץ שיר. המרוץ לא יוצא בלעדיו. על הרצאה של ליאור לא מוותרים. ליאור מעולם לא סרב לבקשותיי, גם כשהיה עמוס בעבודה או בלימודים תמיד מצא פנאי והגיע.

במהלך מלחמת לבנון השנייה התקשרתי אליו כדי לשאול לשלומו. השארתי לו מסרון כי הוא לא ענה לשיחתי. בפגישתנו אחרי המלחמה סיפר לי על המזל הגדול שהיה לו באחת מגיחותיו ללבנון בו הופל אחד ממסוקי היסעור.

בין כל העוסקים בארגון מרוץ שיר ובהפקתו נרקמה מערכת יחסים מיוחדת במינה. קשר מיוחד נוצר בין המורים, המשפחות השכולות, ההורים המלווים ועוד. ליאור היה אחד מהדבוקה ואישיותו היא חלק בלתי נפרד מאופי המרוץ ומתכניו.

אני כמורה מנסה תמיד לבדוק באיזה אופן הצלחתי להשפיע על תלמידי בתחום הידע אותו אני מלמד. עד איפה מצליח אני לגרות אותם לאהבת המקצוע? האם ציידתי אותם בכלים בהם ישתמשו באורחות חייהם?

בהכירי את ליאור הרגשתי לא פעם שהוא המורה, וממנו אני למד.

ליאור הוא דידקט ומתודיסט, יסודי שאינו מדלג על פרטים הקטנים . מנגד יודע "לקרוא את המפה" ומתאים את הדרכתו בהתאם לתלמיד שיושב מולו. אני משוכנע שכל פרח טייס שעבר תחת הדרכתו של ליאור זכה במורה מדהים.

בשנים האחרונות היה הסכם שבסיום כל הרצאה הוא מראה קליפ שחיבר על אחת מפריסותיו ברומניה. הסרטון לווה בנופים קסומים, בביצועים מרהיבים של מסוקים, ובשיר מדהים שליווה את הקליפ "FLY LIKE AN EAGLE".


אבד לי חבר וידיד,
אני מקווה שאכן דואה לו ליאור בין נשרים

ממני איציק מיטרני