מוטי, מזל אפרת ואוהד, תמר ונועם.

אמנם הכרתי את ליאור כבר בקורס טייס אך ההיכרות לא הייתה מעמיקה. ההיכרות המשמעותית החלה במאי 2004 כשהגעתי לטייסת 118. החלפתי את ליאור בתפקיד "קצין ניווט" (שכיום כבר לא קיים..) וקיבלתי זוג חיילות שהתרגלו למפקד בסטנדרט גבוה מאוד ובעל שליטה מוחלטת בכל המערכות הרבות שהן עבדו איתם. בטייסת הכרתי את ליאור לאורך השנים כאדם שקט ועוצמתי מאוד. כזה שמשדר שליטה מוחלטת בכל מה שסביבו, מקצוענות גדולה בטיסה וגם בתפקידים וידע על הקרקע.

חשוב שתדעו, להיות טייס ביסעור זה ידע ומקצוענות שלעולם אתה לא מרגיש שהגעת למיצוי, תמיד יש עוד המון מה ללמוד ומה להתקדם. ליאור שידר (ובצדק..) ידע ושליטה מדהימים בכל התחומים הללו! ועתידו כמפקד טייסת תלוי רק באם ירצה בכך.

"תמיד לוקחים את הטובים ביותר" זאת אמירה שלא מבטאת אפילו חצי ממה שקרה לנו עם ליאור.

ליאור הוא הטוב מבין הטובים ביותר. ליאור היה אדם מוצלח מאוד. אך עם זאת מעולם לא חשת ממנו גאווה או זלזול באחרים, תמיד העריך את הזולת ונתן לו לחוש כשווה בין שווים.

משפחה יקרה, הטייסת היא ללא ספק המקום שליאור הכי אהב אחרי 2 הבתים שלו, ללא שום ספק הוא סימל את הדור המבטיח והמוצלח שעתיד להיות בטייסת 118, הטייסת עכשיו היא ביתכם ואנחנו- כל אנשי הטייסת- חלק ממשפחתיכם. תבואו בכל עת שתרצו, ותרגישו באמת שאנחנו בשבילכם. גם אם זה לא תמיד מסתדר בהגיון שכלי פשוט.

וגם אם לא הכרנו אותכם קודם, אנחנו באמת באמת אוהבים אתכם ורוצים לעשות עבורכם כל מה שנוכל, כל מה שחשנו כלפי ליאור (למרות שלא תמיד אמרנו לו) מופנה כעת גם כלפיכם.

איתכם בכאבכם וגם בשמחותיכם בעתיד.
רס"ן פיני – חבר לטייסת