מבצע יואב - רב"ט מאיר-מיכאל מיכה
|
מבצע `יואב`, (15 עד 22 באוקטובר 1948) הוא אחד המבצעים הגדולים במלחמת העצמאות. במהלכו נפרצה הדרך לנגב הנצור, נכבשה העיר באר-שבע וחטיבה מצרית כותרה ב`כיס פלוג`ה`. המבצע נקרא על-שם יצחק דובנו (שכינויו המחתרתי היה יואב, והוא נפל בקרבות נגבה), המבצע מוכר גם בשם מבצע "עשר המכות". במקביל לו נערך גם `מבצע ההר`, באזור בית-ג`ברין ופרוזדור ירושלים. באמצע ספטמבר המליץ המתווך מטעם האו"ם, הרוזן ברנדוט, בפני המזכיר-הכללי של האו"ם, למסור את הנגב - שהיה מנותק ממילא ממדינת ישראל - לידי הערבים. לאור זאת הוחלט בדיון משותף לממשלה ולמטכ"ל לתת עדיפות להתקפה בחזית המצרית. מטה חזית הדרום התארגן בגדרה. המפקד - יגאל אלון; קצין המבצעים - יצחק רבין; קצין המודיעין - זרובבל ארבל; קצין המינהלה - בני אידלמן; עוזרים: עמוס חורב וחנן דשא. |
א. כוחות: .לרשות מפקד חזית הדרום יגאל אלון הועמדו הכוחות הבאים:
- חטיבת `גבעתי` - 5 גדודים. - חטיבת `הנגב` - שלושה גדודים. - חטיבת `יפתח` - שני גדודים. - מחוז השפלה - שלושה גדודים מרחביים. - חטיבה 8 - גדוד משוריין 82 וגדוד הפשיטה 89. - מחוז הנגב - שני גדודי חי”מ. - מחוז השפלה - שני גדודי חי”מ. - חיל-אוויר
- תותחנים.
- הקמת רצף גיאוגרפי בין מרכז המדינה לנקודות ההתיישבות בנגב.
- מיגור הכוח המצרי במרחב חזית ד`.
- יצירת הפרדה בין הצבא המצרי לצבא הירדני (באזור הר חברון).
15 באוקטובר
שיירת אספקה יצאה מכרתיה בצהריים על-מנת להמציא את העילה לפתיחת המבצע, בציפייה שהמצרים ימנעו בכוח את הגעתה לנגב, בניגוד להסדרים שקבע האו"ם. בפועל נורתה על השיירה אש דלילה ולאחר ששתי מכוניות נפגעו, חזרו היתר לנקודת המוצא.מטוסים מצריים הפציצו שדה תעופה בקירבת גברעם ודורות.לפנות ערב תקפו והפציצו מטוסי חיל-האוויר את שדה התעופה באל-עריש ופגעו במטוסים מצריים רבים. כן הופצצו ערים וכפרים הסמוכים לקווי החזית. ראה מידע נוסף..
ליל ה- 17 באוקטובר
גדוד 51 החל את התקפתו על מוצבי הצומת בשעה 21.30 ובשעה 01.00 כבש את משלט 113. בעקבות זאת החלה פלוגה מהגדוד להתקדם לכיוון מוצבי הצומת ותקפה אותם. לאחר קרב קשה הצליחה לכבוש את המשלט הדרומי, ואילו הצפוני נותר בידי המצרים. כובשי המשלט הדרומי הצליחו להדוף התקפת-נגד והחזיקו בו, למרות שנותר, למעשה, מבודד בשטח. ראה מידע נוסף..
ליל ה- 19 באוקטובר
חטיבת `עודד` פתחה בשעה 21.00 בהתקפה על משלטי `דרך בורמה` המצרית, אך זו נכשלה כבר בתחילתה. התקפת גדוד 52 על חוליקאת נדחתה ללילה הבא, לפי בקשת מפקדו, כדי להשלים סיורים, תכנון והכנות.19 באוקטובר
גורם הזמן החל לתפוס מקום חשוב, משום שמועצת-הביטחון של האו"ם התכנסה וקיבלה החלטה על הפסקת-אש. ממשלת ישראל השהתה תשובתה כדי להרוויח זמן לשם השלמת המבצע.באזור ה’טריז’ גברה התחבורה הערבית, הודות לדרך עוקפת שהתקינו ממערב לכפר. בצהריים הותקף מטה הגדוד ממטוסים מצריים ובחסות ההתקפה עברה בכביש שיירה גדולה. הוחלט לתפוס את הכפר בית-חנון עצמו, כדי לחסום בפועל את נתיבי התנועה. ראה מידע נוסף..
21 באוקטובר
ההתקדמות המהירה יצרה רושם שהגנת העיר מתפוררת, אך ההתקפה על תחנת הרכבת שלא על-פי התכנית נכשלה, וההתקדמות נעצרה. הוחלט לבצע התקפה מכיוון בלתי צפוי. פלוגה של הגדוד השביעי, בסיוע של פלוגת שיריוניות, תקפה מצפון-מערב, השתלטה על תחנת הרכבת והמשיכה לכיוון תחנת המשטרה, שנותרה מעוז התנגדות אחרון. שבוי מצרי נשלח פנימה עם דרישה להיכנע ועם אזהרה שאם לא ייכנעו - המשטרה תופגז. כעובר כמה דקות נכנע הכוח שהחזיק במשטרה.
בשעה 09.45 נפלה העיר כולה בידי צה"ל.
הגדוד התשיעי המשיך בתנועה דרומה, הגיע עם חשיכה לקמפ א-שריף, אך התקדמותו נעצרה.
באזור ‘טריז’ בית-חנון פינו המצרים משלטים והדבר איפשר לכוחות `יפתח` לקדם כוחות למשלטים קדמיים יותר. ראה מידע נוסף..
לקראת המבצע ובמהלכו הייתה למיפקדת המבצע תמונה מהימנה של היחידות המצריות ושל הכוחות המקומיים: מיקומן, כוחן המבצעי.
לראשונה במבצעי צה"ל, פעלה מחלקת מודיעין, שהפעילה מערך של השגת מידע, באמצעות יחידות-משנה. אלה סיפקו מידע שוטף, לרבות דו"חות מודיעין יומיים. מקורות האיסוף היו:
- סיורי-אוויר, סיורי-קרקע ותצפיות.
- צילומי-אוויר, שנעשו ממטוסי חיל-האוויר.
- מפגשים קבועים להחלפת מידע בין הקמ"נים החטיבתיים.
- האזנה: זרובבל ארבל הטיל על המ"פ מוטקה בן-צור להפעיל יחידת האזנה. בן-צור אסף מכשירים מתאימים והביא איתו אנשים שהכיר וכך הוקמה היחידה, שסיפקה מידע מעולה. בהמשך, קיימה היחידה האזנה גם למפקד `כיס פלוג`ה`.
- מידע שנאסף מחקירת שבויים. אחד האנשים (גור-גרשזון) הצליח לערוך מיפוי של הקצינים המצריים בכל היחידות.