חירבת אל-בד (מכון ויצמן)

באזור בו נמצא כיום מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה.
קיימת סברה שכאן שכנה פקיעין, בה ישב רבי יהושע בן חנניה, מחכמי יבנה. דעות אחרות ממקמות את פקיעין בחירבת דוראן (רחובות) או בגבעת נבי גנדה (כפר-גבירול).

גבעת נבי גנדה (כפר גבירול)

בכפר גבירול, בראש הגבעה, ניצב בעבר מבנה פתוח וכיפה לראשו. המבנה מיוחס ע"י הערבים לקברו של גד, בנו של יעקב אבינו. יש הסבורים שבימי המרכז היהודי ביבנה, שכן במקום זה הישוב היהודי פקיעין, בו חי ר` יהושע בן חנניה.
בשטח נמצאו גם חרסים מהתקופה הרומית ביזנטית.

אלתקה - עיר לויים (כפר גבירול)

בפינה הדרום-מערבית של כפר גבירול, סמוך למושב גאליה, נמצא תל א-שלאף. בתל נמצאו שרידים כנעניים, פלשתיים וישראליים. יש הסבורים שכאן שכנה אלתקה.
אלתקה מופיעה ברשימת ערי דן (יהושע י"ט 40-46) וערי הלויים (יהושע כ"א כ"ג), כנראה מימי דוד ושלמה. אלתקה מוזכרת גם בקרב בין פרעה וחזקיה לבין סנחריב, שנערך ליד אלתקה בשנת 701 לפסה"נ. סנחריב כבש את אלתקה ופנה מזרחה נגד יהודה, שנותרה מבודדת.

דורון - יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד (רחובות)


זרנוקה - יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד (קרית משה)

פירוש השם זרנוקה
קטע מתוך ספר בשם "חקרי הארץ" שנכתב ע"י מנדל וואהלמאן:
"אגדה ערבית: ויהי בימי מלחמות המוסלמים עם הכופרים נהרג חוסיין בן עלי. המלחמה היתה בקירבת הכפר והנאקה (נקבת הגמל) שעליה נשאר רוכב חוסיין רצה מבוהלת לכל הרוחות. תושבי הכפר הזדעזעו למראה וירוצו וישיגו את הנאקה כשהפכה פניה לבקר את הכפר ויורידו ממנה את חוסיין ויביאו את עצמותיו מצרימה. ויקראו לכפר "זרנוקא", כלומר: זרר-נוקה (= ביקור הנאקה). יותר נראה שהכפר נקרא עך מפני הנחל שבקירבתו, כי מהגבעות של מזרח הכפר יורד ואדי חזק, חריץ גדול ורחב, ובסורית (ארמית) נקרא נחל מים: "זרנוקא". עכשיו סותמים את הואדי מפני שחברת יהודים מאנגליה נגשת לנטוע שם פרדס. ואפשר עוד שבימים קדמונים עשו שם נאדות מעורות בע"ח לשאיבת מים. נאד כזה נקרא גם הוא בסורית: "זרנוקא" ונזכר בתלמוד (בבא בתרא נ"ח)... סוף דבר, אם יעבור הכפר לידי יהודים, יוכל להקרא בשמו הקדמון "זרנוקא"...
(צינור הכיבוי של הכבאים נקרא בשם זרנוק).

הגת הביזנטית

רוב המתקן נחשף בשנת 1976. חלקו הדרום-מזרחי נהרס וחלקו הדרום-מערבי לא נחפר.
המתקן היה כנראה גת ציבורית לדריכת ענבים, מתקופת המשנה והתלמוד. גת סימטרית, גדולה ומורכבת, הבנויה מעשר בריכות בשלושה מפלסים.