רמת הכובש שלום הרברט אוברלנדר

אתרים רבים משנות המאבק נותרו בתחום המשק. בשנים האחרונות שילטו חברי רמת הכובש את כל האתרים הקשורים בתולדות המקום:

ראה מידע נוסף..

בשנת 1925 התארגן בחבל וילנה שבפולין קיבוץ של תנועת החלוץ בשם "הכובש". 20 ראשוני החברים עלו לארץ, ב-4 באוגוסט 1925, ונאחזו על גבעה בפתח-תקוה. פלוגה שנייה ובה חברים נוספים עלתה לכפר-סבא ב-1926. באוקטובר 1927 התרכז כל קיבוץ הכובש בכפר-סבא. באוגוסט 1932 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע - 450 דונם באדמת ואדי יפו, ונקרא רמת הכובש. הקיבוץ החדש שכן בלב שטחים ערביים עוינים. מצפון הכפר הגדול והתוקפני טירה (4500 תושבים), מדרום העיירה קלקיליה - מבצר פורעים ידוע לשמצה (8000 תושבים), ממערב הכפר מיסכה (700 תושבים). סביב-סביב פרדסי ערבים (פרדס אל-בנו, פרדס עבד אל-לטיף), ששימשו בסיט ומחסה למתנכלים.

ראה מידע נוסף..

במלחמת העצמאות היתה רמת הכובש לשדה קרב של ממש. מבחינה ארגונית שכן הקיבוץ בתחום נפת גד (נפת חפר) של חטיבת אלכסנדרוני. הקיבוץ שכן בשטח נחות ונשלט מרכס הגבעות, שנמצא במרחק של כ-700 מ` ממזרח לחצר המשק. אנשי רמת הכובש תבעו להיערך להגנה על הרכס, אך מפקדת הנפה לא הסכימה לכך. לכן, בוצר המשק במערך עמדות הקפי שכלל 13 עמדות (5 עמדות חפורות, 5 עמדות על הבניינים ו-5 עמדות בטון - מצדיות). בין העמדות ומחסני הנשק נחפרו תעלות-קשר. בקיבוץ היו כ-80 לוחמים. הנשק כלל כ-60 רובים, 3 מקלעים, מקלע בינוני `שוורצלאוזה" ושתי מרגמות שני אינץ`. תוך זמן קצר הותקן בקיבוץ משוריין. כוח התגבורת הסמוך ביותר היתה מחלקת חי`ש מחטיבת אלכסנדרוני, שחנתה בקלמניה.

ראה מידע נוסף..