"שמעון אשכנזי שהיה מפקד המחלקה הדתית שלנו השתדל בכל מעודו לדאוג לכל צרכינו, ובתקופת המצור על ירושלים הדבר לא היה קל, אנשי ירושלים עמדו בתורים ארוכים לקבלת מים ומזון בקצבה מינימלית, אבל לנו היה מי שידאג לנו ולכן הדבר התבטא בחזית כאשר ניתנה פקודה ע"י שמעון להגן בכל מחיר על מבצר מנדלבויים".
"עלינו לציין כי בתקופה המדוברת לפני קום המדינה לא קיבלנו דבר ממוסדות כלשהם, ביגוד כל לוחם הביא מהבית וכל שאר הדברים, אוכל, נשק ומקום מגורים - כל זאת היה שמעון כמפקד מארגן ומגייס בכוחות עצמו, דבר שקשה היום לתאר ולבצע".
בשנת מהומות תרצ"ו-תרצ"ח הוא עזר לאנשי ה"הגנה" בשירותי קשר. בזמן לימודיו בישיבת חברון ירושלים היה פעיל ב"הגנה". לאחר שסיים קורס מפקד כיתה נשלח מטעם ה"הגנה" לאמן ולארגן את המחלקה הדתית של גוש-דן, אשר מרכזה היה בבני-ברק. שמעון הדריך בתנועות נוער דתיות רבות כגון: "עזרא", "בני-עקיבא", "אליצור", והנוער האגודתי. הדרכתו הייתה הן דתית והן לאומית.
לבחורי ישיבה ניתנה אפשרות בחירה בין גיוס לצבא לבין ביצורים. שמעון בחר בצבא ובמסלול קרבי. שמעון שרת בפלוגה הדתית ובחורף תש"ח לחם עם כיתתו בפעולות הגנה ובקרבות בגוש-דן ובשפלת החוף. בתחילת מאורעות 47` עלה שמעון עם כיתתו לירושלים הנצורה והשתתף בקרבות ובפריצת הדרך אליה, פקד לזמן מה על מחצבת צובה ועמד כנגד ההתקפות וההטרדות והשתתף בכיבוש קלנסווה שליד מוצא. בזמן הפוגת הקרבות סיים בהצטיינות קורס קצינים.
במלחמת עשרת הימים פקד על מחלקה קרבית והדף התקפות אויב בקטע בתי-מנדלבוים. בהפוגה ב` ירד לאזור ה"משולש" והשתתף בכבוש טירה ובפעולות אחרות. הועבר עם פלוגתו לנגב, השתתף בפעולות חבלה בדרך לחברון ואחר כך בקרבות לחיסול כיס-פלוג`ה.
בקרב פנים אל פנים בעיראק-אלמנשיה, בפורצו לעמדתו השניה של האויב המצרי, נפל. הפלוגה לחמה עד כדורה האחרון.
לאחר שנרצחו בדם קר נכרה קבר אחים על-ידי המצרים ועם חתימת הסכם שביתת הנשק ויציאת המצרים מכיס-פלוג`ה נפתח קבר האחים וחללינו הועברו לקבר ישראל בחלקה הצבאית בנחלת יצחק.

מאת: חנוך, משה, ברוך, דב וישראל.