בן שרה וזאב. נולד בשנת 1881 בטארנוב, פולין.
היה סוחר מצליח ועסקן ציבורי ונמנה עם פעיליה הבולטים של התנועה הציונית בעירו. לחמשת ילדיו הקנה ערכים יהודיים-לאומיים, ובשנת 1925 מכר את רכושו ועלה לארץ-ישראל עם שלושת בניו. אשתו ושתי בנותיו נותרו זמנית בטארנוב.
בארץ רכש חלקת אדמה במושבה מגדיאל, הקים עליה משק חקלאי, נטע פרדס, ובעזרת בניו עיבד את נחלתו. בשנת 1939 הותיר את המשק בידי בניו ויצא לפולין. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה, ונמנע ממנו לשוב לארץ. עם אשתו ושתי בנותיו נכלא בגטו טארנוב, ולאחר תלאות רבות הצליח להציל את אשתו ובתו הצעירה ; אבל הבת הבכורה נספתה בשואה.
בשנת 1946 הגיע עם אשתו ובתו לארץ, והמשפחה שבה והתאחדה במגדיאל. חרף גילו המבוגר נרתם גדליה במרץ לעבודה במשק, ותוך זמן קצר שיקמו וחיזקו בעזרת בני-המשפחה.
ביום כ"ב בתמוז תש"ז (10.7.1947) בחצות דפקו אנשי כנופיה ערבים על דלת ביתו, ולאחר שלא לא נענו פרצו את הדלת. גדליה ברח החוצה, נורה, נפצע קשה ונפטר בבית-החולים בשעה 4 לפנות-בוקר.
הוא הובא למנוחת-עולמים
בבית-הקברות של מגדיאל. הניח אשה, שלושה בנים ובת.