"מבצע תל-חי"
בו בלילה יצאה יחידת הגנה מאנשי "גבעתי" להתקפה על ג`בליה למבצע "תל-חי" (הדבר היה ב יום י"א אדר): פיצוץ בתים ערביים ועמדות ערביות שחלשו על בת-ים, ביניהן עמדת פילבוקס אחת.
הוחל בריכוך ע"י "מרגמת דוד" והתוצאות היו טובות מאד. לאחר פגז שלישי שנורה מ"מרגמת דוד" נשתתקה כל החזית הערבית ולא באה כל תגובה. הערבים ברחו ושתי יחידות יצאו בשתי זרועות אל האוביקטים שנועדו לפיצוץ. הכל התנהל בסדר. אחת החוליות זחלה לצד הפילבוקס והצליחה להכניס לתוכו באשנבי העמדה שני רימונים שהמיתו את ארבעת הערבים שבתוכה. עתה עמד החבלן למקש את העמדה ולהפעיל את מטען הנפץ, והנה נהפך הגלגל:
"פקדתי על החבלן יהודה גוטליב להיכנס לעמדה ולהכניס בה את חומר הנפץ בשביל לפוצצה לאחר שניסוג" - כך מספר מפקד החוליה. - "יהודה נכנס, שהה בעמדה כמה דקות ויצא במרוצה: "הדלקתי את המטען, - צעק - היסוגו!" - - - ומתוך בהלה החל רץ על עמדת הערבים. בחור שני, שביקש למנעו מלהתקדם לצד האויב, רץ גם הוא לאותו כיוון, ושניהם נפגעו בצרורות כדורים מעמדות הערבים. יהודה נפצע מצרור כדורים בבטנו, חברו נפצע קשות בידיו, אך בשארית הכוחות התקרב אל יהודה וסחב אותו אל עמדותינו. משהרגיש באבדן כוחותיו מיהר לעורף להזעיק עזרה. מיד נשלחה חולית הצלה, שנסתה להוציא את הפצוע מקו האש, אך גם היא נאלצה להיסוג. נשלחה חוליה שניה, בחיפוי ברן שלנו, וגם היא לא הצליחה מפני יריות הערבים. ריכזתי את כל אנשי היחידה, 22 איש, ובחיפוי אש ניסיתי להתקדם למקום ששכב יהודה, ולא הצלחתי. האויב כיסה באשו את כל השטח. בינתיים הפציע השחר, ודרכי הנסיגה נעשו קשים יותר ויותר. שלא לסכן את כל אנשי פקדתי על נסיגה, ותוך נסיגה, עם בוקר, פוצצנו את הפילבוקס ובית סמוך לו".
בפעולת ג`בליה נהרסו 6 בתים ובית המפקדה האזורית בכללם. 5 ערבים נהרגו ו-7 נפצעו. אחרי הקרב נתברר, כי ערבים רבים הסתתרו בזמן המערכה בבית הקברות המוסלמי שבקרבת מקום, מאחר ששיערו, כי היהודים לא יתקיפו מקום זה מפני קדושתו. ועוד פרט מענין: מפקדה הערבי של ג`בליה ניצל במקרה, כאשר בחורינו עברו על ידו בלי להרגיש בו...
אף על פי כן השיג המבצע את משימתו במלואה. ג`בליה נחרדה מעצמת הנפץ ועוז ההתקפה, וערביי המקום לא העזו עוד להתגרות בבת-ים. שקט מוחלט השתרר בשביבה. עד שלילה אחד נשמעה מעמדות הערבים קריאת התגרות בעברית: "יהודים! ליפו הגיעו תותחים וצבא עיראקי. גורלכם יהיה כגורל יהודי בירות ודמשק". - - - ומיד החלה הפגזת מרגמות, אך נשברה מהר על ידי מגיני בת ים המנוסים.
(מתוך הספר "ממאורעות למלחמה")
הוחל בריכוך ע"י "מרגמת דוד" והתוצאות היו טובות מאד. לאחר פגז שלישי שנורה מ"מרגמת דוד" נשתתקה כל החזית הערבית ולא באה כל תגובה. הערבים ברחו ושתי יחידות יצאו בשתי זרועות אל האוביקטים שנועדו לפיצוץ. הכל התנהל בסדר. אחת החוליות זחלה לצד הפילבוקס והצליחה להכניס לתוכו באשנבי העמדה שני רימונים שהמיתו את ארבעת הערבים שבתוכה. עתה עמד החבלן למקש את העמדה ולהפעיל את מטען הנפץ, והנה נהפך הגלגל:
"פקדתי על החבלן יהודה גוטליב להיכנס לעמדה ולהכניס בה את חומר הנפץ בשביל לפוצצה לאחר שניסוג" - כך מספר מפקד החוליה. - "יהודה נכנס, שהה בעמדה כמה דקות ויצא במרוצה: "הדלקתי את המטען, - צעק - היסוגו!" - - - ומתוך בהלה החל רץ על עמדת הערבים. בחור שני, שביקש למנעו מלהתקדם לצד האויב, רץ גם הוא לאותו כיוון, ושניהם נפגעו בצרורות כדורים מעמדות הערבים. יהודה נפצע מצרור כדורים בבטנו, חברו נפצע קשות בידיו, אך בשארית הכוחות התקרב אל יהודה וסחב אותו אל עמדותינו. משהרגיש באבדן כוחותיו מיהר לעורף להזעיק עזרה. מיד נשלחה חולית הצלה, שנסתה להוציא את הפצוע מקו האש, אך גם היא נאלצה להיסוג. נשלחה חוליה שניה, בחיפוי ברן שלנו, וגם היא לא הצליחה מפני יריות הערבים. ריכזתי את כל אנשי היחידה, 22 איש, ובחיפוי אש ניסיתי להתקדם למקום ששכב יהודה, ולא הצלחתי. האויב כיסה באשו את כל השטח. בינתיים הפציע השחר, ודרכי הנסיגה נעשו קשים יותר ויותר. שלא לסכן את כל אנשי פקדתי על נסיגה, ותוך נסיגה, עם בוקר, פוצצנו את הפילבוקס ובית סמוך לו".
בפעולת ג`בליה נהרסו 6 בתים ובית המפקדה האזורית בכללם. 5 ערבים נהרגו ו-7 נפצעו. אחרי הקרב נתברר, כי ערבים רבים הסתתרו בזמן המערכה בבית הקברות המוסלמי שבקרבת מקום, מאחר ששיערו, כי היהודים לא יתקיפו מקום זה מפני קדושתו. ועוד פרט מענין: מפקדה הערבי של ג`בליה ניצל במקרה, כאשר בחורינו עברו על ידו בלי להרגיש בו...
אף על פי כן השיג המבצע את משימתו במלואה. ג`בליה נחרדה מעצמת הנפץ ועוז ההתקפה, וערביי המקום לא העזו עוד להתגרות בבת-ים. שקט מוחלט השתרר בשביבה. עד שלילה אחד נשמעה מעמדות הערבים קריאת התגרות בעברית: "יהודים! ליפו הגיעו תותחים וצבא עיראקי. גורלכם יהיה כגורל יהודי בירות ודמשק". - - - ומיד החלה הפגזת מרגמות, אך נשברה מהר על ידי מגיני בת ים המנוסים.
(מתוך הספר "ממאורעות למלחמה")