סמל בוידן יונתן נולד במנצ`סטר שבאנגליה ב-14 בדצמבר, 1973 (י"ט בכסלו תשל"ד). מאז שהיה ילד קטן, חוש ההומור שלו, דייקנותו ודבקותו במשימה היו תכונות בולטות באופיו. יונתן גדל ב-Hale שבדרום מנצ`סטר. הוא היה תלמיד טוב, ולפני עלייתו ארצה עם הוריו ואחותו טניה בשנת 1985, התקבל ל- Manchester Grammar School, הנחשב לבית-הספר הטוב והיוקרתי ביותר באיזור. את חייו בארץ הוא התחיל במרכז הקליטה ברעננה. הסתגלותו לחברה ולשפה חדשה לא היתה קלה לו. הוא למד בבי"ס "השרון" ברעננה, ואחר-כך בבי"ס "אורט ב`" בנתניה. יונתן מצא את סיפוקו גם מחוץ למסגרת הלימודית. הוא אהב לרכוב על אופניים, וזכה בפרסים רבים בתחרויות ארציות, כולל התחרות מסביב לכינרת. הוא היה בחור חזק וספורטיבי, אבל עם כל הכוח שהיה בו, הוא נשאר רך, ביישן, בעל לב זהב, תמיד מוכן לעזור לזולת ולהתנדב בכל דרך אפשרית. הוא היה גם ציוני נלהב שהיה משתמש בתורן של המפרשית שהיתה לו על מנת להניף את דגל המדינה בחצי תורן ביום הזיכרון לחללי צה"ל. לא פלא שיונתן רצה להגיע להישגים גבוהים בשרותו הצבאי. מאז ילדותו, אהב מטוסים, והיה יושב שעות צופה בהתלהבות בנחיתתם והמראתם של מטוסים בשדה התעופה שבמנצ`סטר. הוא קרא כל ספר אפשרי אודות איפיוני מטוסי קרב, ושאף להתקבל לקורס טייס, ואמנם עבר את הגיבושון בהצלחה, אך הודח בשלב הגיבוש. בכל זאת, יונתן לא היה מוכן לוותר על רצונו לשרת ביחידה מובחרת. הוא התקבל לשייטת 13 (קומנדו ימי) שבה שירת מספר חודשים, ולאחר מכן, חיפש אתגר נוסף. לבסוף, התקבל יונתן לסיירת "עורב" שבצנחנים, שבה הוא סים קורס צלפים בהצטיינות.
יונתן נפצע אנושות ע"י פגז שנורה ע"י החיזבלה ב-9 ביולי, 1993. הוא היה חלק מכוח חילוץ שנשלח לעמדה בסוג`וד שבדרום לבנון אחרי אבידות קשות שספג צה"ל באותו בוקר. הוא נאבק מאבק עיקש על חייו במשך 16 ימים, ומת מפצעיו בבית-החולים "רמב"ם", ב-25 ביולי, 1993 (ז` באב, תשנ"ג).
יהי זכרו ברוך.