אנדרטאות

ברחוב השחר נחנך בניין בית יד לבנים ב-3 באוקטובר 1993 כאתר הנצחה וזיכרון לבני הוד השרון שנפלו במערכות ישראל.
בחלק הצפוני הוקמה אנדרטת אבן טבעית, מעין להבת אש ללב השמים, אשר במרכזה חור, מקום שהלב נעקר ממנו, כפי שלכל משפחה שכולה יש חור ושום דבר לא שלם.
האנדרטה, אשר בבסיסה עשויה אבן בצבע אדמדם כסמל לדמם של הנופלים, עוצבה בשיתוף פעולה של ועד המשפחות השכולות ועיריית הוד השרון.

האנדרטה ניצבת בחצר בית-הספר.
המוסד החינוכי על-שם בן-ציון מוסינזון במגדיאל, שהוקם בשנת 1941, היה בראשית דרכו מוסד של עליית הנוער, וילדים רבים ניצולי השואה מצאו בו את ביתם. בשנת 1961 הפך למוסד חינוך מקצועי. במלאת 25 שנה לבית-הספר, ביום 12.6.1966, הוסר הלוט מעל אנדרטה לזכרם של 19 חניכי המוסד, שנפלו במלחמה נגד גרמניה הנאצית, בשורות הבריגדה והיחידות הארצישראליות בצבא הבריטי, במאבק נגד הבריטים, במלחמת העצמאות ובמבצע "קדש". היום מונצחים בה 25 בוגרי בית-הספר, שנפלו מאז.
האנדרטה היא קיר מאבני המקום. בצדה פסל, העשוי קורות מתכת מרובעות המתנשאות אל-על, ושתיים מהן מתפרצות קדימה. שמות הנופלים מצוינים באותיות מתכת מעל ללוחות אבן חלקים, הנתונים בקיר האנדרטה. חלק מהנופלים מונצחים גם באנדרטות אחרות, המנציחות יחידות או אתרי קרבות.
האנדרטה תוכננה בידי האדריכל אברהם בן-חורין, והפסל עוצב בידי משה שטרנשוס.

הגלעד ניצב ב"גן הבנים" שבמגדיאל.
על גבי במה, שמדרגות רחבות מוליכות אליה, ניצבת האנדרטה: קיר זקוף המחולק למדורים, ובצידיו גדר אבן נמוכה. באגף הימני של הגדר נאמר: "יד לבני מגדיאל שנפלו במערכות ישראל", ובאגף השמאלי: "שמם ינון לעד". שמותיהם של מעל 50 נופלים במלחמת העצמאות, במבצע "קדש", במלחמת ששת הימים ובמערכות המדינה בדרך נתונים בגלעד באותיות מתכת.
הגלעד הוקם בשנת 1952 ביוזמתה של המועצה המקומית. במשך השנים נוספו לו לוחות, הנושאים את שמות הנופלים מאוחר יותר.

האנדרטה ניצבת במרכז המושבה.
קיר אבן מעוגל, שגולפו בו סמל החרב ועלה הזית ומגינים, הוא ציון לבנים שנפלו. ראשיתו ציון לנופלים במלחמת העצמאות. על הקיר נרשם באותיות מתכת: "ציון לבנינו היקרים שנפלו במלחמת השחרור. שמם ינון לעד". שמותיהם של 37 הנופלים חקוקים במגינים.
לימים הפכה האנדרטה ציון לבנים שנפלו בכל מערכות ישראל. נוספו בה מגינים, ועליהם נחקקו שמותיהם של מבצע "קדש", מלחמת ששת הימים ובשירות צה"ל. המלים "מלחמת השחרור" הוחלפו ב"מערכות ישראל".

בחזית פארק ההרפתקאות והגן הארכיאולוגי, ברחוב ששת הימים, נחנכה ב-10 ביולי 2012, אנדרטה ייחודית לזכר חללי שכונת גיל עמל שנפלו במערכות ישראל.

ב-21 ביוני 2015, נחנכה ברחוב סוקולוב פינת הנשיאים, כיכר "הטייסים והנווטים" לציון זכרם של טייסי ונווטי חיל האוויר בני העיר הוד השרון.
מול הכיכר מוצבת זנב מטוס אחורי, מדחף ועמדת כיבוי אש ייחודית ששימשה את החיל האוויר בשנות ה-50.

האנדרטה שבבית הספר ממלכתי א` לשעבר כיום בניין העירייה
בבית הספר ממלכתי א` לשעבר, כיום בניין העירייה, שברחוב יהושע בן גמלא, הוקמה אנדרטה לזכר חללי צה"ל ובוגרי בית הספר. האנדרטה הוקמה בשנת 1952 על ידי מועצת הדר רמתיים. הפסל הוא פרי ידיו של הפסל, צבי וולדובסקי בדמות בחור הצועד קדימה ובו חקוקים 26 מבוגרי בית הספר.

האנדרטה ניצבת בחצר הפנימייה, ברחוב הבנים.
ארבעה מחניכי הפנימייה נפלו במערכות ישראל: אברהם מרדכי - המלחמת ששת הימים ביום כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967); אברהם פדידה - ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973); יוסף והבה - ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973); ופרץ שלנקביץ נפל באסון התרסקות המסוק בבקעה ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977).
את הקמת האנדרטה יזמו חבריהם של הנופלים, חניכי המוסד לשעבר. בשלב ראשון שקדו על מלאכת הקמת האנדרטה היוזמים בסיוע תלמידים, ובשלב שני הושלם המפעל בידי המורה למלאכה ירח אריה. האנדרטה נחנכה בשנת 1975.

ברחוב השלום הוקמה בשנת 1954, בימיו של ראש מועצת הדר רמתיים, שלום לרנר, חורשת "האחים" – "גן האחים", לזכר שני האחים תושבי שיכון עממי שנהרגו: משה יולביץ במלחמת השחרור ואחיו עמי יולביץ שנהרג בפעולת קלקיליה. בימי כהונת ראש העיר, עזרא בנימיני הוקמה אנדרטה בגן האחים לזכר האחים.

ברחוב הנרייטה סאלד פינת יורדי הים, הוקמה בגן המגינים אנדרטה לזכר חללי המקום.
אנדרטה לזכרם של חיילי צה"ל תושבי השכונה שנפלו במערכות ישראל, הוקמה לפני כ-17 שנים ביוזמתם של תושבי השכונה.

הגלעד ניצב בחצר בית-הספר.
עמוד, הנושא אבוקת זיכרון על כן מצופה אריחי שיש, ולאורכו המלה "יזכור" - הוא האנדרטה לבוגרי בית-הספר שנפלו במערכות ישראל. על הכן, מתחת לפסוק "על במותיך חלל" חקוקים שמותיהם של שמונה נופלים.
ועד ההורים יזם בשנת 1975 את הקמת הגלעד, בעקבות פניות של הורים שכולים.

הספסל נבנה על ידי דר` יצחק ומתילדה לוי מראשוני רמת הדר. לזכר בנם אברהם שנהרג בטוברוק ב- 1941במלחמת העולם השנייה כשנלחם עם הבריטים מול הגרמנים. משנסתיימה עבודתם על הספסל, קבלו ההורים הודעה על נפילתו של הבן שמעון, בסינגפור. את שמו של שמעון לא הספיקו להוסיף.